משתתפי הקורס מחברים סיפורים שנועדו לעזור להם לזכור פריטים.
אנו רוצים לשתף אתכם בסיפור בחרוזים שכתבה המשתתפת חווה אהרוני מבית יהודית:
נסענו לטיול במזרח הרחוק,
נהנינו ולא הפסקנו לצחוק.
נכנסנו לפגודה יפה וצבעונית,
ובחוץ פגשנו יפנית חיננית.
שאלנו אותה איפה מגרש הטניס השכונתי?
והיא ענתה בנועם: "בואו איתי"!
בדרך ראינו שיח ירוק ופורח,
שהפיץ סביבו רעננות וריח.
הבחורה סיפרה שהשיח זקן ועתיק,
ומיד הוצאנו את הקלמר מהתיק,
ציירנו את ענפיו ועליו הנאים,
ומסביב שרנו: "הנה מה טוב ומה נעים".
לידו שיחקו שני יפנים שחמט, משחק המלכים,
ושוב יצאנו להמשיך לטייל בדרכים.
על הרצפה טיילה לה בנחת נמלה,
לאחר שכל הקיץ עבדה ועמלה.
הצטרף אלינו תייר ושמו אדין וולף,
ובידיו החזיק מחבט של גולף.
בשדה הקרוב היה ארגז מעץ יפה וגדול,
וחיים לקח מכחול וצבע אותו בצבע סגול.
באיזה שלב התיישבתי על ספסל
והוצאתי לי ספר מתוך הסל,
שמו של הספר "אוהל הדוד תום",
ופינקתי את עצמי במשמש כתום.
הצטרפו אלי גילה ודיצה,
בשמחה ובתאבון אכלנו יחד פיצה.
בסוף הטיול רץ אלינו חיים כולו נרגש,
ובידיו בננות וגלידה על המגש.
קנינו מזכרות ושמנו בארגז,
וקדימה הביתה לישראל במלוא הגז.
כתבה,
חוה אהרוני.